מעגל ההתמכרות- דברים שמשפחות צריכות לדעת

פרק 82 – " הכאב שבהחלמה"

בדידות בתוך השימוש.רוגע שמופיע בפעם הראשונה – ונעלם.חיפוש אחר שייכות.
קבוצה אחת שנותנת שם למה שעובר עליך.וניקיון שבו הכאב לא נעלם – אלא מקבל צורה אחרת.
בפרק הזה אני מארחת את ניר – מכור בהחלמה כבר 11 שנים, אחרי כ־25 שנות שימוש, שמשתף בפתיחות: "הכאב הכי גדול בשימוש הוא בדידות נוראית".
נדבר על הילדות, על הרגע שבו הסם נתן לראשונה תחושת שקט,ועל המחיר שהלך והעמיק עם השנים.
ניגע גם במה שקורה אחרי שהשימוש נפסק:כעס, בושה, פחד לחזור להשתמש,והמאבק שלא מתנהל רק מול החומר – אלא מול מה שנשאר בפנים.
"גם היום, בהחלמה, יש מלחמה בין כאב לשימוש".
על המקום של קבוצה, שייכות ופעולות יומיומיות בדרך,ניר מבקש להעביר מסר ברור למשפחות: התמכרות היא מחלה שדורשת טיפול, לא רק הבנה.
לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,
מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

פרק 83 – " מֵעֵבֶר לַכֶּסֶף"

התמונה שעולה לרוב כשמדברים על התמכרות להימורים היא בתי קזינו, פוקר, בֵּטִים, ספורט ועוד.אך לא תמיד כך נראית ההתמכרות בפועל.לעיתים היא מופיעה כיוזמה, כחיפוש הצלחה, כניסיון “לעשות כסף” —שפה לגיטימית לחלוטין בעולם העכשווי, המודרני והאינטנסיבי.ובתוך השפה הזו, קשה לראות מתי משהו כבר יצא משליטה.
“לא חשבתי שאני מהמר. חשבתי שאני סוחר במט״ח.”
שחף אשכנזי, מומחה לגמילה מהתמכרויות, שהתמודד בעצמו עם התמכרות, מדבר על הייחודיות של התמכרות להימורים:על האופן שבו העיסוק בכסף משמש כלי למנגנון רגשי של בעירה פנימית, חישובים בלתי פוסקים,וניסיון לתקן משהו מבפנים דרך מספרים ומסכים.
הוא מתאר גם כיצד המשפחה נשאבת, בעל כורחה ולעיתים בלי להבין, אל תוך עולמו של המהמר —כיבוי מתמיד של שריפות, חובות, תחושת חירום וחוסר אונים כואב.
נעסוק גם בפער שבין תגובה הורית טבעית — ערכים, גבולות וניסיון להשיב סדר —לבין מציאות שבה ההתמכרות מייצרת מנגנון עוקף של דחיפות, דרמה ופחד.
זו שיחה שמבקשת לעצור רגע את המבט,ולראות כיצד שפה של הצלחה יכולה להסתיר מצוקה עמוקה,ואיך חיבור בין הנקודות עשוי להיות צעד ראשון ליציאה מהמעגל הזה.
לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,
מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

פרק 84 - "אובדן מתמשך"

 
“אני מתגעגעת אליו… כמו שמתגעגעים למישהו שכבר איננו — בעודו יושב לידי.”
במשפט הזה פתחנו שיחה על אובדן שלא מתחיל במוות, אלא מתרחש בתוך החיים עצמם.
במחקר “שכבות של כאב”, מתבונן עומר עצמון, עו"ס ומטפל בהתמכרויות, בחוויה של ילדים בוגרים שאיבדו הורה להתמכרות. אחת התובנות המרכזיות שעולה מהמחקר היא תחושת אובדן גם כשהאדם עדיין נוכח.
“מבחינתי היא מתה עוד לפני שהלב שלה הפסיק לפעום,” שיתפה אחת המרואיינות.
התמכרות משנה את מערכת היחסים. לעיתים נוצרת מציאות של הורה נוכח־נפקד. הטייטל “מכור” מתחיל לעקוף את הטייטל “אמא” או “אבא”, והילד נדרש להסתגל — לפעמים מוקדם מדי.
המוות הפיזי, כשמגיע, אינו בהכרח נקודת ההתחלה של האובדן. לעיתים הוא קוטע תהליך שהתרחש לאורך שנים. לצד האבל עלתה במחקר גם תחושת הקלה — מורכבת, לא פשוטה, אך נוכחת.
המחקר מרחיב את ההבנה של אובדן במשפחות של מכורים — לא כאירוע חד, אלא כתהליך מתמשך שמתחיל הרבה לפני המוות וממשיך גם אחריו. הוא מציע למשפחות שפה מדויקת יותר להתבונן בחוויה הזו ולהכיר בה כלגיטימית.
זה פרק על אובדן מתמשך.על זהות שנבנית בתוך שינוי.ועל חשיבות השמעת הקול של מי שחיים לצד.
לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,
מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

פרק 85 – "בשם השימוש"

אנחנו רגילים לחשוב שהתמכרות היא בעיית שימוש.שאם רק יפסיק – הכול יסתדר.
אבל השימוש הוא רק הקצה.מתחתיו פועלת מערכת שלמה שמשנה תפיסה, סדרי עדיפויות ושיקול דעת.
בפרק הזה אני מארחת את דנה דרוקר — מכורה נקייה ופסיכותרפיסטית ממוקדת התמכרויות וטראומה — לשיחה שמפרקת את המחלה מבפנים.
דיברנו על החיבור בין כאב לפתרון,ועל איך דפוס הבריחה מהרגש הופך למנגנון שמארגן את החיים.
“הייתי מוכנה לשים הכול בצד לטובת השימוש. הילדים, המשפחה, הבריאות. שום דבר בעולם לא היה יותר חשוב מהשימוש שלי.”
שקרים והסתרות אינם “אופי” — הם מנגנוני הישרדות.הכחשה איננה סתם בחירה — היא מערכת הגנה של המחלה.אגו, ריכוז עצמי, עיוותי חשיבה והתבודדות — כולם חלק ממנגנון שמטרתו להגן על השימוש.
והדבר שחשוב למשפחות להבין:זה לא אישי.ההתנהגות של האדם המתמודד איננה נגדכם — היא בעד המחלה.
התמכרות איננה שייכת לקצוות החברה, והיא איננה רק עניין של כוח רצון.אבל יש לה פתרון.פתרון עובד.
“אם אני יכולה — כל אחד יכול.”
בפרק הזה אנחנו מפרקות את המנגנונים כדי להבין איך זה עובד,כי לפעמים, עצם ההבנה כבר משנה משהו בתוכנו.
לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,
מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

פרק 86 – "אהבה, תלות ו… כעס"

כעס הוא אחד הרגשות הכי נוכחים בתוך מערכות יחסים שנוגעות בהתמכרות.הוא מופיע כלפי האדם שמולנו — אבל גם כלפי עצמנו.ולפעמים, יותר מהכל — הוא פשוט נשאר בפנים.
בפרק הזה אני מבקשת לעצור רגע ולהתבונן ברגש הזה.מה עומד מאחוריו? למה הוא כל כך חזק? ומה קורה כשהוא לא מתורגם לפעולה — אלא נשאר ומצטבר.
דרך סיפורה האישי של לילוש — בת זוג לשעבר לאדם בהתמכרות —אנחנו נכנסים אל תוך מערכת יחסים סוערת ומורכבת, שבה, כמו שהיא מתארת,“הרגיש כמו שדה קרב כל הזמן”, וכש“העישון היה ערך עליון שסביבו אנחנו מרקדים”.
זה סיפור על אהבה, על תלות, על ניסיון להחזיק קשר בכל מחיר —ועל הרגעים שבהם משהו מתחיל להישבר מבפנים,עד תחושה כפי שלילוש מתארת - “הרגשתי ריקה לגמרי ושכל הזהות שלי נצבעת באורו”.
ובתוך כל זה — גם כעס.כעס עליו, על הדרך, על הבחירות —אבל גם כעס פנימה, על עצמה, על זה שהיא נשארת.
ועל רגע אחד — נקודת תפנית, שבו מונח אולטימטום: או שאת הולכת לקבוצות נר-אנון, או שהקשר מסתיים.
ומתוך המקום הזה, מתחילה תנועה אחרת. לא רק כלפיו — אלא גם פנימה.
“הקבוצה… הצילה לי את החיים.”
ומסר משמעותי אחד שלילוש מבקשת להעביר - “ואת לא חייבת לעבור את זה לבד.”
לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,
מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

פרק 87 - "מתוך הייאוש"

זה משפט מתוך שיר שענבר כתבה מתוך רגע שפל נמוך,שבו האכזבה הייתה על זה ששוב, היא לא הצליחה למות.
למי שלא חווה זאת — קשה להבין.איך אדם לא רוצה לחיות.לא כרעיון, לא כרגע חולף, כאמירה סתמית.אלא כחוויה יומיומית. הרצון לשים לזה סוף. לסבל.
ענבר מיליקובסקי, מכורה נקייה, יוצרת, מוזיקאית ועורכת —משתפת אותנו בסיפור האישי שלה, במקומות הכי פנימיים.
על חיים עם דיכאון מגיל צעיר,על תחושת חוסר שייכות — של להיות טעות בעולם הזה,ועל הדרך שבה השימוש נכנס — כאמצעי להתמודד,או פשוט לא להרגיש.
זה המקום שממנו מתחיל הפרק.המקום שבו נדמה שאין דרך אחרת.
ומתוכו — לאט לאט — מתחילה להיכנס גם אפשרות נוספת.
ועל זה — היא אומרת היום:
“היום אני יודעת, שיש תקווה ואפשר אחרת.”
לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,
מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887

פרק 88 - "זה רק קנאביס?"

קנאביס הפך בשנים האחרונות לחלק מהשגרה.נוכח, מקובל, כמעט מובן מאליו.
“זה רק קנאביס” — משפט שחוזר על עצמו,ומטשטש לא מעט ממה שקורה מתחת לפני השטח.
אבל עבור חלק מהאנשים, הוא לא רק מרגיע, הוא גם מרחיק.
“היו שנים של הנאה מהקנאביס… הוא עזר לי רגשית.אבל בשלב מסוים — הוא הפך להיות המרכז של הכול.”
בפרק הזה אני מארחת את שלומי סינגר —מכור בהחלמה, מטפל ומנחה קבוצות בתחום ההתמכרויות ובפוסט־טראומה.
דרך הסיפור האישי שלו אנחנו נוגעים בהתמכרות לקנאביס בלבד —בלי חומרים “קשים”, בלי דרמות חיצוניות גדולות —אבל עם תהליך איטי, מתמשך, כזה שלא מרגיש מסוכן בזמן אמת.
“לא נהייתי מכור ביום אחד…זה היה תהליך של שנים, עד שלא יכולתי להפסיק.”
ובשלב מסוים —גם כשזה כבר לא עובד —אי אפשר לדמיין את החיים בלעדיו.
“לא מסוגל לחשוב על חיים בלי קנאביס… זה מפחיד.”
מתוך הדרך ששלומי עבר, אנחנו מתקרבים לשאלות שלא תמיד שואלים:איך חומר שנתפס כקל הופך להיות אמצעי קבוע לבריחה?מה קורה כשהוא כבר לא רק עוזר — אלא גם יוצר את הפער?ואיך נראית נקודת המפנה, כשמבינים שהדרך הזו כבר לא עובדת?
“הייתי סטלן מתפקד…ובדיעבד — החיים שלי לא היו מנוהלים.”
פרק על התמכרות שלא תמיד רואים,ועל חומר שהסכנה שבו — לפעמים — היא דווקא בזה שהוא לא מרגיש מסוכן.
לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,
מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.

פרק 89 - “בין נפש להתמכרות”

אחת השאלות שחוזרות שוב ושוב אצל משפחות בתחילת הדרך היא:במה בכלל מטפלים קודם?
בהתמכרות?בקושי הנפשי?בחרדה, בטראומה, בדיכאון?והאם בכלל אפשר להפריד ביניהם?
בפרק הזה ארנון גולוב, מכור בהחלמה, פסיכותרפיסט ומנהל מרכז גמילה לתחלואה כפולה — מדבר על המפגש שבין התמכרות לבין מצוקה נפשית, ועל המקומות שבהם השימוש כבר הופך גם לדרך להתמודד — וגם לחלק מהבעיה עצמה.
“התמכרות היא בעיה נפשית.ויש גם תחלואה כפולה — התמכרות יחד עם מחלת נפש.ולפעמים כבר לא יודעים מה בא קודם.”
ודיברנו גם על אחד המקומות הכי מבלבלים עבור משפחות — עולם הטיפול עצמו.ההבדלים בין מרכז גמילה, בית מאזן ומסגרות שונות, הניסיון להבין לאן נכון לפנות, והפחד לעשות את הצעד הלא נכון.
“איזון פסיכיאטרי הוא לא טיפול רגשי.הוא חלק ממערך כולל של טיפול.”
זו שיחה על הניסיון להחזיק את החיים כרגיל, גם כשהמציאות כבר מתפרקת מבפנים.על משפחות שמנסות “לתפור” פתרונות שישמרו על מה שקיים — עבודה, בית, תפקוד — בזמן שחלון ההזדמנויות הולך ומצטמצם.
“בטווח הארוך, האדם הורג את עצמו — ובדרך כלל כל המשפחה סביבו גם סובלת.”
ובתוך כל המורכבות הזו, ארנון מזכיר גם משהו נוסף:שלא צריך להישאר לבד בתוך הבלבול הזה.
“יש תקווה ויש פתרון.”
 
לתגובות, שאלות ונושאים שעליהם תרצו שאדבר כאן, או אם אתם מעוניינים להתארח בפודקאסט ולספר את הסיפור שלכם,
מוזמנים לפנות אליי לוואטסאפ שמספרו: 052-9458887.